חיבור למוקד – האם כדאי?

חיבור למוקד האם כדאי ?

כיום מרבית בתי העסק ולא מעט בתים פרטיים נדרשים להתחבר לשרותי מוקד. המטרה ברורה: חברות הביטוח מעוניינות שגורם בלתי תלוי המאייש עמדת בקרה 24 שעות ביממה יקבל חיוויים במסופים וינווט סיירים לעבר האובייקט המאובטח.

הבעיה מתחילה בצוות המאייש את העמדות, בצוות הנייד המגיע לאובייקט ובסמכויותיו על פי חוק ובאמינות הציוד המותקן הן בצידו של האובייקט והן בצידה של חברת המוקד נותנת השירות.

הצוות המאייש את עמדות הבקרה : בדרך כלל מדובר בסטודנטים המשתכרים שכר מינימום. תחלופת הצוות גדולה כאשר רמת ההבנה של הצוות נמוכה יחסית באשר לניתוח מקצועי המופיע על מסופיהם כמו גם תגובתם לאירועים. לצערנו לא מעט התקנות מתבצעות על בסיס של כמה שיותר בכמה שפחות. התוצאה : אזעקות שווא מרובות עקב התקנת רכיבים בעלי קושי להתמודד עם תנאי השטח בו הותקנו. התוצאה החמורה אף יותר הינה "הרדמת " הצוות המאייש את מסופי המוקד שכן מבחינת הנציג האובייקט מטריד. אזעקות שווא מקשות על הצוות המאייש לאבחן אירוע אמיתי בזמן אמת.

הצוות הנייד ( סיירים ) נטול סמכויות ע"פ חוק ואת הנתון הזה יודעים גם הפורצים. הסייר שגם הוא משתכר באזור שכר המינימום מקבל עשרות קריאות בלילה מרביתן קריאות שווא. כאשר הסייר מגיע לאתר הינו בבחינת מודיע בלבד שכן במסגרת תפקידו נתונה זו סמכות העיכוב כמו לכל אזרח במדינה בעבירות מסוג פשע. נשאלת השאלה האם ירצה הסייר להתעמת עם עבריינים ולקחת סיכון כפול האחד מהיפגעות ונוסף בפגיעה שיכולה לעלות לו בתביעה משפטית בסופו של יום ( שימוש מופרז בכוח, שימוש בנשק וכיו"ב ). לסייר ניידת סיור מאובזרת אולם בעת קבלת קריאה הוא אינו שונה מכל רכב הנע בכביש שכן אין בסמכותו לחלוף על פני רמזורים אדומים או לפנות את דרכו הפקוקה ע"י הפעלת אמצעים ( סירנה למשל ).

באשר לציוד הדבר תלוי בסוג ובאיכות …… הציוד אותו מביא הפורץ. מערכות המיגון האלקטרוניות מחוברות באמצעות תקשורת קווית ( קו טלפון, net ) ו/או באמצעות תקשורת סלולרית ( קו סלולר, gprs ) או באמצעות משדר אלחוטי ( Uhf או Vhf ).

פורץ מזדמן לא יתעסק בחבלות ובנטרולים מתוחכמים שכן כל מטרתו "לעקוץ" ולברוח. בפריצות מתוחכמות עולה בעיית אמינות הציוד. קו טלפון כמו תקשורת רשת ניתנים לניתוק מהיר דרך עמודי תקשורת, ארונות סעף וכיו"ב ). יחידה סלולרית ומשדרם אלחוטיים ניתנים לנטרול מהיר באמצעות משבשי תדר הניתנים להשגה דרך האינטרנט ( המכשירים אסורים ע"פ חוק משרד התקשורת ).

פעולת המשבשים פשוטה. המשבש פועל בספקטרום תדרים נרחב ובעוצמה העולה על עוצמת יחידות התקשורת. יחידות הסלולר מאבדות את יכולת השידור והקליטה. יחידות המשדר האלחוטי נחסמות במידה ונוצר חיץ בינן ובין אנטנות מקלטי המוקד. עוצמת משדרי נמוכה ביחס למשבש ועל כן המשבש "גובר" על המשדר ומונע העברת האינפורמציה לעבר מסופי המוקד.

שיטת התקשורת GPRS יעילה יותר מהשיטות שמניתי למרות שגם היא ניתנת לחסימה באמצעות אותו משבש. היתרון הגדול של היחידה בהיותה דו כיוונית המבצעת בדיקת סטאטוס אות אחת לפרק זמן מוגדר ( מספר דקות ) ובהיעדר אות נפתח אירוע במסופי המוקד.

למרות האמור ניתן לספור לא מעט מקרים בהם הגעת הסייר מנעה ו/או צמצמה את נזק הפריצה אולם ברור לכל כי יחס המניעה בטל בשישים מול אירועים שצלחו בידי הפורצים וזאת מבלי לחשב סטטיסטית מיקרים בהם הגיע סייר נכח בזירה ובמקביל עזבו הפורצים את האתר שכן לא ניתן לתחקר את הפורצים לסיבת העזיבה.

סיכומו של דבר ובבואי להכריע בצורך למוקדים אני טוען כי במצב הנתון כיום תרומת המוקדים שולית ביחס לנזקים הנאמדים במיליארדים בעקבות אירועי פריצה, שוד, שריפה וקלקול סחורה. הדרך לפתרון יעיל ארוכה אך פשוטה מחשבתית. שדרוג חברות המוקד לתת משטרה עם נתינת סמכויות לבעלי תפקידים, התניית התחברות לשירותי מוקד בקיום מערכת אזעקה תקינה וללא אזעקות שווא ( בארה"ב נהוג לתת אזהרה, קנס ולבסוף ניתוק ). נכון חברות המוקד יאלצו לגבות הרבה יותר אולם זאת ביחס ישיר לשירות אותו יוכלו להעניק.

Copyright © 2015 All rights reserved